לחיי התחלות חדשות

התחלת שנה תמיד מעלה בנו הרהורים, חשבונות נפש, הבטחות לעתיד טוב ויעיל יותר, ותקוות שהשנה הכל ישתנה.

בדרך כלל התחלה מביאה איתה ציפייה לדברים טובים, תחושה שאפשר לשנות דברים ולהתחיל דף חדש. השאלה שמתעוררת לי, בעצם, האומנם? האם התחלה היא כל כך טובה או שפשוט הריגוש מדברים חדשים, צובע לנו את כל ההתחלות בוורוד אופטימי.

אולי, לפעמים, דווקא דברים ישנים הם טובים יותר, מבוססים יותר, ומשתבחים עם הזמן כמו יין עתיק וטוב?

ישן מול חדש?? מה עדיף?

בואו ניקח לדוגמה כמה התחלות חדשות ונראה כמה הן אהובות עלינו.

מעבר לדירה חדשה - נכון, הקירות לבנים, הבית מצוחצח והכל בתולי וטהור. אפשר לעצב את הבית כמו שתמיד חלמנו ותכננו, אבל בינינו בדרך כלל בשלב הזה כבר נגמר לנו התקציב. לעומת זאת, בית של חמש שש שנים כבר קיבל את הצביון האהוב עלינו, הספות כבר יותר רכות ומקבלות אותנו באהבה, מדפי הספרים כבר עמוסים בספרים שרכשנו עם הזמן, כל מיני קשקושים ומזכרות פזורים ברחבי הבית ואיכשהו לבית יש את הצורה שלנו והוא אהוב יותר מהימים הראשונים.

זוגיות חדשה - פה בדרך כלל הדמיון צובע את השנים הראשונות בצבעים ורודים ואופטימיים. הפגישות הראשונות, התחושות הראשוניות שהיו כל כך עזות ומרגשות, הכל כל כך חי ואמיתי, אבל עם יד הלב, מי מאתנו לא מעדיף להגיע לשלב שבו הוא יודע בדיוק מה בן זוגו אוהב, באיזה צד הוא אוהב לישון, איך הוא אוהב את הקפה שלו בבוקר, באלו סדרות הוא אוהב לצפות, ומה באמת עלול לעצבן אותו.

עסק חדש - עסק חדש זה תמיד דבר חדש ומלהיב. התחושה הראשונית של ההרפתקנות, השעות המרובות שמשקיעים כדי לדחוף את העסק קדימה, הלקוחות הראשונים שהצטרפו ועזרו לנו להצליח, כל המרקם הזה שמתחיל להניע עסק מההתחלה, מסעיר, מרגש, מלא אדרנלין. יש אפילו אנשים שמכורים לזה, להנעה של עסק חדש שוב ושוב ללא לאות. אבל לדעתי, כולנו היינו מעדיפים את השלב היציב שבו אין הפתעות, השלב שבו העסק נמצא בשלב הבטוח, ללא הפסדים ועם שאיפה לרווחיות גבוהה.

לסיכום חדשנות היא סם ממכר, היא מרגשת מסעירה ונותנת טעם לחיים, ובכל זאת כדאי שנחווה אותה במנות קטנות ואופטימיות, בילד חדש, במשרה חדשה ומאתגרת, בטיולים לארצות קסומות שלא ביקרנו בהם בעבר.

אבל שלא נצטרך להתחיל מחדש בדברים הטובים כי שם - השגרה היא מבורכת.